"לא כי הם ראויים לכך, אלא כי אני ראויה"
- 22 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
📅 4 במאי 2018
שירה דיאמונד ופרופ' נתי רונאל
האם ניתן לסלוח על "רוע מוחלט"?
במחקרם המרתק של שירה דיאמונד ופרופ' נתי רונאל, נחשף סיפורה הבלתי יאומן של אווה מוזס קור, "תאומת מנגלה" שהפכה את תהליך הסליחה למסע אישי ומטלטל של חירות וריפוי. עבור אווה, הסליחה מעולם לא הייתה "סגירת חשבון" או הצדקה למעשי הנאצים, אלא הכרה עמוקה בזכותו של הקורבן להשתחרר סוף סוף מהמשא המשתק של הכאב והשנאה. לאחר ששרדה את אושוויץ, מקום בו ניסו לקחת ממנה הכל, מפגש מפתיע עם רופא נאצי לשעבר שהתייחס אליה בכבוד ובהערכה הפך לנקודת מפנה. במקום להמשיך ולהגיב לטראומה כבת ערובה של העבר, אווה גילתה מחדש את כוחה ליזום ולפעול מתוך עוצמה פנימית ובחירה בחיים, כשהיא מנסחת את אחד המשפטים העוצמתיים ביותר בתולדות חקר הסליחה: היא סלחה לא כי התוקפים היו ראויים לכך, אלא כי היא עצמה הייתה ראויה להיות חופשייה. אנו מזמינים אתכם להצטרף למסע אל "פסגת ההר" של אווה ולגלות כיצד גם מתוך התהומות הקשים ביותר, הסליחה יכולה להפוך למפתח המוביל משעבוד לחירות.
אנחנו מזמינים אתכם להאזין לפרק מיוחד שבו ננסה להבין מה קורה לנו בנפש כשאנחנו מחליטים להשתחרר מהכבלים של העבר. בשיחה הזו נדבר על המעבר מ"עבדות לחירות", לא כסיפור ישן מההיסטוריה, אלא כשינוי פנימי המאפשר לנו להפסיק לשאת את הכאב ולהתחיל לנהל את החיים שלנו מחדש. לפעמים מה שעברנו משאיר אותנו במצב שבו אנחנו מגיבים לזיכרונות ולפגיעה, בעצם העבר עדיין מנהל אותנו מבפנים. נדבר על איך הסליחה היא המפתח להפסיק להיות קורבנות בהישרדות, ולהפוך לאנשים שבוחרים כיצד עתידם ייראה. נשוחח על הזכות של כל אחד מאיתנו לרפא את עצמו, לא כחובה כלפי מישהו אחר, אלא כדי להפסיק להיות שבויים של הכעס והכאב.
נשמח לשמוע אתכם
אווה תיארה את הסליחה כעמידה על פסגת ההר, מקום ממנו אפשר לראות גם את הקושי שעברנו וגם את האור שמחכה לנו. כשאתם מסתכלים על ה'הר' הפרטי שלכם היום, מהו הנוף המואר שאתם מאחלים לעצמכם לראות?
תגובות